היא שמעה קול נפץ חזק, והתקרבה לזגוגית המרפסת. ברחוב עמדו שני כלי רכב שככל הנראה התנגשו זה בזה. אש התלקחה ממכסה המנוע של אחת המכוניות, ואנשים התחילו לרוץ. מישהו קרא לעזרה. היא קפאה על מקומה והחלה לצעוק ללא שליטה. השכנה נכנסה. היא התקשתה לנשום. האש מאיימת לשרוף גם אותה, היא הצליחה לפלוט בקושי רב, בטוחה שהמציאות המאיימת עשויה להתרחש עוד רגע קצר… הסצנה הזו מייצגת במידה מסוימת מצב של חרדה.
אנחנו חיים במציאות שעמוסה בלחץ ובהתרחשויות סוערות ואינטנסיביות. דבר רודף דבר, וכל אלה יוצרים לא פעם מתח נפשי ודאגות מרובות. עוצמות העומס הרגשי משתנות מאדם לאדם, ולעיתים המתח והסטרס עולים על גדותיהם. השיא יכול לטפס מעלה עד לרף של דאגות מטרידות, ולעיתים לקבל תפנית חדה ולהוביל למצב של חרדה.
באופן כללי למדי, חרדה היא מצב שבו אדם חש חוסר שקט בלתי שגרתי, בשל מחשבה שמשהו רע עומד להתרחש. המחשבה עשויה להתעורר מחוויה ממשית או דמיונית, ועשויה להיות מודעת או בלתי מודעת. חרדה מתאפיינת במחשבות טורדניות למדי, קיצוניות ובלתי רציונליות; והיא מעבירה את הגוף למצב של מגננה. חרדה יכולה להופיע באופן חד פעמי, אולם עלולה לפקוד את האדם בתדירות משתנה. קיימים סוגים שונים של חרדות: חרדת נטישה, חרדה חברתית, חרדה מפני מוות, חרדה מטיסות, חרדה בזמן חודשי ההיריון, היפוכונדריה ועוד.
היות שהחרדה אינה בהכרח רציונאלית, היא יכול להופיע בעקבות אירוע שהתרחש למולנו. אולם, עשויה להתעורר כאפקט של פוסט טראומה או לאחר משבר אישי, כמו אובדן קרוב משפחה, פרידה מאדם יקר, הפסד כספי גדול וכן הלאה.
חרדה שלא זוכה לטיפול מתאים עלולה להחמיר, ולהפוך את חייו של הסובל ממנה לסיוט מתמשך.
חרדה – פנים רבות לה
אין תבנית אחידה לזיהוי חרדה, ולא פעם עובר קו דק באבחנה בין פחד סביר לבין מקבילתו גדולת הממדים – החרדה. בכל מקרה, מומלץ מאוד לפנות לאיש מקצוע שיעשה את האבחנה האישית הנדרשת.
על מנת להבין באופן כללי, היכן עובר הגבול הדק בין פחד, כרגש טבעי וכאינסטינקט בריא להישרדות, לבין חרדה, חשוב להרחיב את הנקודה המהותית הזו.
כשהחרדה אוחזת בגוף ובנפש סימניה באים לידי ביטוי בצורות שונות, כמו קושי לנשום, תחושת חנק, הרגשת קיפאון, זיעה קרה, בחילות, כאבי בטן, דופק מהיר, רעידות בכל הגוף ללא סיבה ניכרת לעין ועוד.
על פי רוב החרדה שונה מתופעה של פחד, בכך שהיא פוגעת בתפקוד התקין של הסובלים ממנה. כשאדם סובל מחרדה מתמשכת, ייתכן שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בצורה של קושי להירדם, יקצה בלתי מוסברת באמצע הלילה וקושי לחזור לישון, נדודי שינה, חלומות וסיוטים.
התופעות יכולות לצוץ במקביל או באופן חלקי. כאמור, אם אינכם יודעים אם הביטויים אכן מצביעים על חרדה, רצוי לפנות לאיש מקצוע ולבחון את העניין. בכל מקרה, הימנעו ממצב שבו אתם מניחים בצד את הטיפול בעניין. חרדה שאינה מטופלת, לרוב אינה נעלמת מעצמה, ורצוי לתת לה מענה טיפולי הולם.
החשש מפני הסטיגמה "חרדתי", גדול לעיתים מהחשש מפני השלכות של התופעה כשאינה מטופלת. נקודת המבט הזו שגויה מיסודה, כי בסופו של דבר, אם קיימת לדוגמה חרדה מטיסות, היא תפגע בשלב כלשהו באורח החיים. למשל, כשבן או בת הזוג, או כשהחבר'ה יציעו לטוס יחד ליעד שהוא מעבר לים. אי אפשר לטאטא את החרדה, היא תופיע מעבר לפינה בסיטואציות הרלוונטיות, וכשמתלווים אליה תופעות כמו היעדר שינה, היא תספח אליה תסמינים נוספים כמו עצבנות יתר, רגזנות בלתי פרופורציונאלית ועוד. לכן, עד כמה שתנסו להסתירה, היא תצוץ מכל פינה.
הדרך לטפל בחרדות
הצעד הראשון לטיפול בחרדה הוא להכיר בה. כאמור, זו שלב חיוני שבלעדיו לא תוכלו לפנות מקום לעניין החשוב כל כך.
אם אתם חושבים שיש בסביבתכם אדם שיכול לתמוך בתהליך, לגבות אתכם בזמן התקף, מבלי שתרגישו נבוכים מכך, שתפו אותו או אותה.
כיוון שחרדה היא תופעה מוכרת ואף פופולארית, פותחו דרכים רבות לטפל בה: מדיטציות, תרגולי יוגה, ביו־פידבק, אימון אישי, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, תרופות כדוגמת ציפרלקס, תרגולי טאי צ'י, צמחי מרפא, רייקי, רפלקסולוגיה, שיאצו, תרפיית תדרים ועוד.
הבחירה בכיוון הטיפול מתחילה בהבנת המשמעות הבסיסית של כל אחת מהשיטות. למשל, אם אתם נרתעים מטיפול במגע, סביר להניח שטיפול כמו רפלקסולוגיה או שיאצו לא יבוא בחשבון; ובטח שלא יתרום לחוויית החרדה.
לאחר שהבנתם לאילו מהשיטות תוכלו להתחבר, נסו להעמיק את ההבנה לגביהם והעמיקו בכך. בחירת הכיוון תעזור לכם ללכת צעד נוסף קדימה, ולחפש את המטפל או המטפלת שמתאימים לכם באופן אישי.
הטיפול בחרדות באמצעות תרפיית תדרים
הניסיון ארוך השנים שלי בקליניקה באמצעות שיטת תרפיית התדרים, שאליה מלווים כלים נוספים מעולם הפסיכותרפיה והמגע הרגשי, מצביעים על תוצאות נפלאות. כאשר ידוע שיש שוני במהירות התגובה של המטופלים לתהליך.
הטיפול נעשה באמצעות קערות טיבטיות או לחליפין באמצעות מיטת סאונד, כשהמטפלת מפיקה את הצללים מתחת למשטח שבו שוכב המטופל. מחקרים רבים מצביעים על ההשפעה של הצלילים על התודעה, כאשר באמצעות שימוש מודע בכלי התהודה ניתן לייצר שינויים תודעתיים מרחיקי לכת.
סביר להניח שחוויתם תחושה ירודה בחייכם. אולם כשצלילים שטפו את החלל סביבכם, ודאי חוויתם שינוי משמעותי במזגכם האישי. משהו השתנה. שינוי שקשה להסבירו במילים. את התופעה הזו חקרו במשך שנים, והגיעו למסקנות על השפעת הצלילים בחיינו.
באקדמיה הבריטית לתרפיית סאונד מצאו שטיפול בודד באמצעות מיטת סאונד, שהינה תיבת תהודה מופלאה של צלילים, מתקיימת השפעה עצומה על המטופלים, והיא נמשכת זמן רב, גם לאחר שהטיפול הסתיים. הסיבה לכך נעוצה בכך ש"אמבטיית הצלילים" שמופקת ממיטת הסאונד מעבירה את המטופלים ממצב מודע למצב בלתי מודע – מדיטטיבי, כפי שקורה לנו בזמן חלימה. המצב המדיטטבי, שמכונה אלפא, הוא הזדמנות ייחודית לייצר שינויים תודעתיים.
עוד עולה מהמחקר של האקדמיה הבריטית, שמטופלים שאובחנו כסובלים מחרדה מסוימת, דיווחו שבתום הטיפול הראשון הם הרגישו שתחושות החרדה והמתח הנפשי פחתו באופן משמעותי; ולצד זה דיווחו על תחושה של נינוחות ונעימות.
הטיפול בקליניקה משלב שיטות טיפול שונות – תנועה ויציבה, נשימה כמקור החיים, שיח ומגע ככלי להיכרות עם שפת הגוף, ריפוי באמצעות תדרים וצלילים וכלים מדיטטיביים שונים. אני מאמינה שבדומה לשונות הטבעית הקיימת בין א.נשים, כך נדרשת גמישות טיפולית, שרואה את מכלול הצורך ובוחנת את הפרטים הקטנים, ובהתאם לכך מנפה ומתאימה את השיטות והכלים שעשויים להתאים לכל אחד ואחת. הטיפול המשולב חיוני למטופלים שסובלים מחרדות, ומאפשר להם לאזן את זרימת האנרגיה, ולצד זה לנהל שיח על הסיבות לחרדה, כשהם שרויים במצב מדיטטיבי נינוח ומוגן.
מזמינה אתכם לתת מוצא לתחושת החרדה, ולתת לצלילים ולשיטות הנלוות לפעול לטובתכם ולטובת בריאותכם.